רקמת השריר מחולקת לשלושה סוגים: שריר משורטט (שרירי השלד), שריר חלק (שכיווצו אינו רצוני, עוטף איברים פנימיים, סביב מערכת העיכול למשל..) ושריר הלב.
לכל אחד מהם מבנה היסטולגי משלו וכמובן תפקיד משלו. כמובן שמתוך השלושה אנחנו מתעסקים בעיקר בשרירי השלד.
מה שמיוחד בשריר משורטט (שרירי השלד) הוא היכולת להפיק ממנו יכול שונות:
- סיבולת שריר – היכולת לעמוד בעומסים קלים למשך זמן ממושך. העבודה על יכולת זו היא ע"י פעילות אירובית או סטים מרובי חזרות (30+) עם זמני מנוחה קצרים.
- היפרטרופיה – הגדלת חתך הרוחב של השריר, עלייה במסתו. העבודה על אלמנט זה מושגת ע"י אימון התנגדות בטווח חזרות שבין 8-15 חזרות בכל סט עם זמני מנוחה בינוניים.
- כח / STRENGTH – היכולת לעמוד בהתנגדות/עומס מקסימליים. נשיג זאת ע"י אימוני התנגדות בטווח חזרות שבין 3-6 חזרות עם זמני מנוחה ארוכים יחסית.
- כח מתפרץ / POWER – היכולת להפיק כח מירבי בזמן מינימלי. נשיג ע"י אימונים בטווח חזרות בין 1-4 תוך כדי תנועה מהירה.
חשוב לציין שאין כאן "שחור או לבן" גם כשאני עובד על סיבולת שריר אני מפתח מסה או כח במידה מסויימת ולהפך..
ההגדרות כמובן אינן מדוייקות בכל המקורות המדעיים אך די דומות זו לזו.
חשוב להבין שיש קשר בין היכולות- לא נוכל לפתח כח מירבי ללא מסת שריר מספקת, לא נוכל לעבוד על מסה ללא יכולות לעמוד בעומס מינימלי לאורך זמן סביר.
מכאן נובע שיש צורך לעבור משלב לשלב בצורה מתוכננת.
בגלל שאנחנו מתעסקים בפיתוח כושר גופני ולא בפיתוח שרירים (Body Building) אותנו מעניין בעיקר יכולות הקצה, כלומר- סיבולת שריר וכח מירבי/מתפרץ. מסת השריר שתגיע תוך כדי היא רק בונוס.
