פעילות אירובית קלאסית היא פעילות שעיקר האנרגיה לביצועה מגיעה מהחמצן אותו אנו נושמים. כדי להגיע למצב פיזיולוגי זה צריך לבצע פעילות בעצימות מתונה (מתחת לסף האנאירובי..) למשך פרק זמן ממושך..
ריצות ארוכות, טריאתלונים, שיעורי ספיניג וכו'.. הן דוגמאות לפעילויות כאלו. תגובת הגוף למאמץ אירובי באה לידי ביטוי בשיפור צריכת החמצן, בקיצור זמן ההתאוששות ממאמצים, בעליית נפח פעימת הלב ובריבוי המיטוכונדריות בסיבי השריר האדומים. כולם חשובים.
מה ששכחו לספר לנו זה שפעילות אירובית ארוכה וכרונית (ללא שילוב אימוני התנגדות) היא אחד הגורמים העיקריים לדילול מסת שריר אצל העוסקים בפעילות גופנית ולירידה בכח הכללי.
אתלט אירובי יראה תוצאות נמוכות בכל מדד כח אפשרי- ניתור אנכי, לחיצת חזה, סקווט, לפעמים לא רק בהשוואה לאתלטים אחרים אלא בהשוואה לכאלו שלא עוסקים בספורט בכלל!
אותם אתלטים אירוביים מבצעים פעילות אירובית כה רחבה, הרבה מעבר ליתרון הפיזיולוגי ולכן הביצועים שלהם בשאר מרכיבי הכושר כל כך ירודים.
האמת היא שכדי לפתח יכולת אירובית טובה (ואף יותר מזה..) אפשר לוותר על פעילות אירובית כל כך רחבה. אימוני אינטרוולים עצימים מספקים כמעט את אותו אפקט פיזיולוגי ללא החסרונות שבפעילות כל כך מתונה וארוכה. הגרסה שלנו לאימון "אירובי" היא הרבה יותר קצרה, הרבה יותר אינטנסיבית. היא תשלב עבודה כנגד משקל כדי לא לזנוח את מרכיבי הכושר האחרים.
אנחנו רוצים להרוויח מכל העולמות – כושר ללא פשרות!
