שמע איציק, יש לי רעיון אששש..

ככה זה התחיל. פה נזרעו זרעי היורוטריפבוקס שלנו. "מה עכשיו?? כבר הזזנו את המשרד מפה לשם ומשם לפה, אל תביא לי עוד פרויקטים בבוקס!!" איציק חשש קלות.. "לא לא.. תירגע.. מה אתה אומר שניקח את התחת שלנו לטיול בוקסים באירופה?? חלמתי על זה מאז שאני בן 7 (שקר)."

יומיים אח"כ, צהריים, מתכננים מסלול.

אחרי דיונים סוערים, 3 ליטר בירה בצהרי היום ושלושה סטייקים הוחלט על מסלול. אחרי עוד ליטר המסלול שונה.
אחרי הפיפי שאחרי הליטר השישי המסלול שונה. שוב.
לבסוף הוחלט על טיול בוקסים במזרח אירופה 🙂

"נראה לך שמישהו ירצה להצטרף??" שאלתי. "נראה לך שאני מעביר שבוע לבד איתך??" איציק ענה בחוכמה.
למחרת שנינו מתייצבים במוסך של סשה. "לא", תשובה חדה וברורה.. וצפויה.
אחרי מסכת שכנועים, הסברים, המון ריגשי ומלא סיבות למה לא כדאי לו לפספס את הטיול הזה קיבלנו שוב לא.
"עקשן הסשה הזה" איציק התלונן. אז הזמנו לו כרטיס בלי לשאול..

"כן" ענה מייזנר.. קליל הבחור.

"בודקת עם דני, אבא שלי, מור ועם העבודה שלי באוניברסיטה" ירדן שיקרה. והסכימה מיד.

יאלללה, יש נבחרת.

יעד מס' 1- ברלין

נחתנו מתישהו בברלין. אוספים את הואן הענק שיסיע אותנו ברחבי מזרח אירופה. מעדכנים את הווייז ויאללה לדירה.

כמו בכל מסע לא הכל הולך חלק, ומסתבר שאדון ברק אובמה החליט לבקר בברלין בדיוק ברחוב בו שכרנו את הדירה ובדיוק באותה שעה.
חנינו 2 ק"מ מהיעד והתבכיינו כל הדרך למשרד הקבלה על זה שאנחנו צריכים לסחוב את המזוודות ברגל כל הדרך (קרוספיטרים עאלק). באותה הזדמנות גילינו גם שהחניה המובטחת בבניין לא רלוונטית ונצטרך להוסיף סכום נכבד על חניה.
מור לא מוותרת ובאיום חצי מרומז חצי לא מרומז לפקידת הקבלה מבטיחה שאם לא יתוקן העוול "ווי וויל רייט א ורי ורי בד ריוויו און יור וובסייט!!!!!" מור מקבלת מבט חזרה של "מעניין לי את התחת הגרמני שלי".
לא עזר.
עולים למעלה. אחלה דירה, ואחלה ווייב באוויר.

יוצאים לסיבוב של בירה ונקניקיות (לא ממליץ על Curry 36 שכולם עשו ממנו מקדש נקניקיות) כמו ספורטאים אמיתיים ויאללה לישון.
סעומוווו, איציק נוחר כמו טרקטור.

קמים לבוקר קפוא, יורדים לרחוב ומגלים שכל העיר חסומה בגלל אדון אובמה, כנראה באמת עוכר ישראל.
קצת קניות, קצת אוכל ויאללה.. ליעד מס' 1- CrossFit Myleo.

"וווווואווווו… איזה בוקס" לא זוכר מי אמר. נראה לי שכולם. בו זמנית. באמת איזה בוקס.
קומת קרקע, חלונות שקופים לרחוב, חלל ענק ותחושה של מיליון דולר.

"ווי אר פרום יזראל, ווי אר היר טו טריין אין יור בוקס" אמרנו וקיבלנו מבט של- וואלה באמת? חשבתי שבאתם לטיול שורשים.. "יו אר לייט" גברת הלגה עונה. לא מאמין שאני בעצמי מאחר לאימון. מאשים את איציק נהג.
מתארגנים זריז, עדיין בשוק מהמתקן המדהים.
20 מכשירי חתירה מחכים לנו ויאללה מתחילים.

Part 1-

5×5 strict shoulder press

Part 2-

For time-
30 cal row
40 KB clean & jerk
200 DU
40 T2B

השעון רץ, כולנו ברבאק כאילו זה מקצה בגיימס.. "נראה להם מה זה יהודים שנותנים בראש.." מייזנר אומר בלי לשים לב למפלצות האדם לידינו.
אני רק רוצה לעקוף את ירדן וסשה. ועושה זאת.
1-0 לי בספירת הנצחונות שהמצאתי באותו רגע אחרי שניצחתי.

מסיימים, סמול טוקס עם כולם, קונים חולצה, שותים שייק קוקוס, מצטלמים (ירדן מצטלמת), סשה מתפעל מהמקלחות ומהשירותים, איציק מתפעל מהחולצות, מייזנר מתפעל מחלבון האפונה הטבעוני שמוכרים, מור מתפעלת מכמה גרמנים וירדן מצטלמת עוד קצת.

קופצים לסופר, מבשלים ארוחה, קצת צחוקים על/עם מור והולכים לישון. אחלה יום.

יעד מס' 2- פראג

השעון מעורר מצלצל מוקדם.
קפה. טוסט. ביצים. מארגנים את התיק ויאללה.. הבנות עדיין לא קמו בכלל.. "טעות שהבאנו אותן" לא אגלה מי אמר 🙂

נכנסים לרכב, 400 ק"מ של שדות ירוקים לפנינו, מקווה שיעבור מהר עם מלא צחוקים.
אחרי רבע שעה כולם נרדמו. באסה.

מגיעים לפראג אחרי שעצרנו לעשות פיפי 12 פעמים. עולים לדירה, יורדים למסעדה מעבר לפינה ואוכלים את הפיצה הכי טעימה בעולםםםם (חוץ מהשבתאי בויתקין, לא באבן יהודה..) ומתארגנים זריז לאימון. עוד שעה צריך להיות ב- CrossFit Commited.

גם שועלי קרוספיט כמונו מבקרים דבר ראשון בחנות הבגדים/ציוד/נעליים בכניסה לבוקס ופוצחים בסשן סוער של קניית שטויות שכבר יש לנו.
סשה מסתכל המום על חבורת הבזבזנים ומצטרף מיד לחגיגה.

זהו, נרגענו.. אפשר להתחיל באימון.

בקרוספיט קומיטד יש חלל עבודה ע-נ-ק. ריג מרכזי גדול, המון ציוד, ואפילו דיינר קטן ומגניב.
את פנינו מקבל Ryan עם מבטא אמריקאי בולט. מסתבר שאדון ראיין הגיע לטיול באירופה לפני חמש שנים, קפץ לאימון בבוקס ומאז נשאר!!!
בכלל, יש כאן קהילה לא קטנה של אמריקאים שחיים ומתאמנים פה.

אני מנהל שיחה קלילה עם ראיין המאמן, סשה מיד בודק את הציוד, שהמוטות מסתובבים, מבסוט שגם אצלם הפלטות שחוקות. ירדנה מתכננת איך להחזיר לי על הניצחון באימון הקודם ומור מסננת "נראה לי שאני קצת מאוהבת בראיין הזה.." .

מתחילים..

Part 1-

Find 3 reps MAX of power snatch

Part 2-

15 AMRAP-
9  ground to OH 60/40kg
18 KBS 24/16kg
60 DU

אני פותח רגוע, שומר על קשר עין עם ירדן וסשה שלא יעקפו, קולט את מור מחייכת לראיין ואת מייזנר מחייך סתם.
סשה לקח קשה את התחרות שהמצאתי ונראה ממש רציני. ירדן מובילה.
אני מחכה מאחור לעקוף את צמד הלוזרים מברלין אבל הפיצה נותנת אותותיה.

האימון הזה של ירדן שעוקפת אותי כמעט בסיבוב ואת סשה בחזרה וחצי.

מצטלמים בנוהל כאילו לא ראינו בוקס בחיינו, ומקבלים הזמנה מראיין לסיים איתם את היום בדיינר של הבוקס "WOD & rest".
מור מיד מסכימה 🙂
יושבים על בירה (שעולה בפראג 8 ש"ח לחצי ליטר!!!!!!), על צלעות עסיסיות וצ'ילי קון קרנה טעים (מזל שאני לא ישן עם איציק הלילה) וצוחקים עד שהפרצוף נתפס.
כיף פה.

בערב כולם יוצאים לעוד בירה, אני וסשה נשארים בדירה לנתח איך הפסדנו באימון לירדן.
פראג הייתה קצרה ומעולה.

יעד מס' 3- וינה

לא היו לנו ציפיות גדולות מוינה, היינו קצרים מאוד בזמן ולא קיבלו מייל חזרה מאף בוקס שניסינו ליצור איתו קשר. היו שמועות גם שאובמה בעיר.
אחרי נסיעה סופר עייפה עם מיליון עצירות הגענו יחסית מאוחר לדירה וכרגיל שוב מאחרים לאימון..

ל- CrossFit Vienna כמה סניפים, החלטנו לבקר בבוקס הקטן מבניהם. קומה שנייה, 60 מ"ר ביום טוב והכי מוזר- שקט דממה. מפחידים האוסטרים האלה.

"יו אר לייט.." משפט ששמענו שוב. "דונט וורי דונט וורי.. ווי אר פרופשיונלס.." איציק עונה בישראלית מצויה.

משהו בבוקס הזה שעשע אותנו, אולי זו הייתה המדריכה הלחוצה או הבחור שהזמין באמצע האימון 4 מגשי פיצות (מבטיח לכם שבמצבו עדיף לו סלט), אבל אנחנו קצת רועשים, קצת צוחקים בקול רם ובהחלט מוסיפים הרבה גאווה ויוקרה לתדמית הישראלי המטייל בעולם 🙂

"שיט.. אסור לזרוק מוטות" מייזנר מבין רק אחרי שעשה קלין עם 100 ק"ג, איציק וסשה עוזרים לו להוריד בזהירות. סשה מתעצבן שהשמנמן עם הפיצות מרים יותר ממנו ואני מדליק אותו ומספר לו שהם באותו גיל ואיך הוא מרגיש עם זה שהוא הרבה יותר חזק???

מתחילים לעבוד-

Part 1-

Find MAX weight of the complex-
Deadlift
Power clean
Front squat

Part 2-

3 Min AMRAP of each, 1 min rest between-
Deadlift
Power cleans
Front squats

קשה לעשות מטקון כבד בלי לזרוק, אבל המאמנת די גדולה ומפחידה אז לא זורקים.
סשה עם מבט של רצח בעיניים לא רוצה להפסיד, "אני חוזר לארץ ברגל אם אני מפסיד לך בלאטטטטט".
סשה מנצח.
ירדן שנייה.
אני אחרון. מכולם. גם מהשמן עם הפיצות.

אחרי סשן צילומים הכי אינטנסיבי שנראה אי פעם בוינה אנחנו מתפנים לעשות משהו שלא עשינו המון זמן, לקנות חולצות ושטויות.
אנחנו שואלים את המפלצת האוסטרית החמודה "וור איז דה בסט שניצל אין וינה??" ומקבלים המלצה למסעדה בעיר.

באמת שניצל טעים.. השטרודל גם. וינה הייתה קצרה עוד יותר אבל טעימה ומצחיקה.
לאף אחד אין כוח, כולם מתרסקים בדירה.
מחר נסיעה אחרונה.

יעד מס' 4- בודפשט

הנופים בדרך הפכו להיות כבר מוכרים, אבל הכניסה לבודפשט בגשר מעל הדנובה די מרשימה. סוף סוף יש לנו יותר מיום לבלות בעיר אחת, אנחנו מתכננים לקרוע את בודפשט.
מגיעים והולכים לישון כמו בליינים אמיתיים.

סיבוב היכרות בעיר מביא אותנו לבית קפה יהודי קטן. אף פעם לא היה לי ברור למה ישראלים נמשכים למקומות מוכרים עם אוכל מוכר, שפה מוכרת ומסורת מוכרת דווקא בחו"ל, אבל משהו בקפה ועוגה של הסבתה היהודייה היה טעים וכיף.

באווירת הרוגעלך אנחנו נופלים לשיחות עומק על קריירה, משפחה ומה עדיף אנדרואיד או אייפון.. כמעט מתפתחת תגרה אבל נרגענו אחרי שסשה צעק "נווווווווו באמת.."

בערב מתחיל המסע לעבר הגולש הכי טעים בבודפשט והוא נמצא בבית קפה חביב וצפוף. בינתיים אנחנו רק אוכלים בבודפשט. נצטרך כל קלוריה לקראת האימון שמחכה לנו מחר 🙁

אחרי סשן קניות מס' 327 חוזרים לדירה ומתארגנים לאימון ב- CrossFit B'Bros.

שוב מתקן מדהים, שוב כולנו מתפעלים מהבר, השירותים, הדשא הסינטטי והמוטות, ובאקט של שכנוע עצמי אומרים "אצלנו יותר מגניב..".

את פנינו מקבל המאמן הכי לא כריזמתי שאי פעם אימן, מסביר את החלק הראשון כשהוא חצי נרדם.
אנחנו מתחילים לרכל קצת בעברית שחסר לבחור ויטמין D או אישיות או שניהם ופתאום מסתובבת אחורה אחת המתאמנות- "מה??? אתם ישראלים???"  "לא, אנחנו סתם ברברים ככה בשביל הכיף.."   איציק עונה בחצי אמת חצי ממש אמת, וכך הכרנו את נועה (שם בדוי כי אני לא זוכר איך קראו לה..) סטודנטית לפסיכולוגיה שלומדת בבודפשט ולפי איך שאכלה לנו את הראש מצפה לה עתיד ורוד בתחום.

מתחילים..

Part 1-

4 rounds For time-
60 DU
15 T2B
12 HPC 40/25

Part 2-

For time-
30-25-20-15 Deadlift 100/70kh
15-20-25-30 OTB burpees
20-30-40-50 wall balls
50 DU after every set
!!!!!!!!!!!

מסתבר שבקרוספיט B'Bros מפצים על חוסר כריזמה בשני מטקונים מהגיהנום!!!
מזל שאתמול אכלנו מלא גולש..

המנצח במטקון האחרון יוכרז בתור אלוף ה- Eurobox trip 2016 ולאף אחד אין כוונה להיות המפסיד.
המטקון הראשון עובר בקלילות, חימום.
המטקון השני מתחיל… שומרים על קשר עין אחד עם השני כדי לא להיות בפיגור מוקדם. סשה מתעלה על עצמו וסופר חזרות לכולם כדי לוודא שאף אחד לא מעגל פינות.

אימון קשה. ארוך… והבן ז!&ה חסר הכריזמה יושב לו בכיסא ושם מגבלת זמן של 40 דק'.
ירדן מקפיצה את הדדליפטים בטאץ & גו הכי לא חוקי שיש, סשה מחייך, הוא יודע שהיא פסולה.. אבל שם עין על איזה הונגרי שובב שכל פעם מתחיל סט אחרינו ומסיים לפנינו..
סשה עושה מה שמצופה מכל אזרח ברית המועצות לשעבר- מרגל אחרי הרמאי, ובין וול בול לברפי הוא מסנן לי "גם בהונגריה יש רמאים בלאטטטטט". אני מת לענות לו אבל אין לי חמצן, יש לי זיעה בעיניים, קיא בטעם גולש בגרון והתחלה של דמעות כי אני מבין שיש על השעון עוד 30 דק' למגבלת זמן.

איציק כבר יושב לו בפאנני עם שייק, מור מצלמת בוידאו את הרמאי עבור סשה מה-ק.ג.ב, הראש של מייזנר נאכל ע"י סטודנטית ישראלית לפסיכולוגיה, ירדן מצטלמת, ורק אני וסשה מדממים למוות מול הרמאי ההונגרי.

מי ניצח בסוף?? ההונגרי הרמאי שהוציא לנו את כל המיץ.. יורובוקסטריפ מסתיים בתיקו.

חוזרים לדירה ללילה אחרון בטיול.

מתחילים בויכוחים מי נכנס קודם להתקלח ולא שמים לב שאיציק פשוט נכנס בלי לספור אף אחד, מייזנר שוקל להצטרף אליו ומבין שזה סיפור שנעשה ממנו מטעמים אחר כך אז ברוב חוכמתו מוותר.
מתחילים לארוז ומבינים שזהו, נגמר.. מחר חוזרים למציאות.

בדיוטי פרי של בודפשט כבר אין לנו כח אחד לשני, מתפצלים ונפגשים במושב במטוס. יושבים בשקט, כל אחד מסכם לעצמו את שבוע האינטנסיבי הזה ועדיין לא מחליפים מילה ואז ככה בשקט אני שומע את סשה לוחש לאיציק- "נוווווו.. מתי הטיול הבא??"